איך לגדל ילדים חכמים יותר?
רבים מאיתנו, בעיקר ההורים הטריים תוהים לעתים קרובות כיצד מתפתחים ילדינו מבחינה שכלית. ומי לא היה רוצה להשפיע על רמת האינטליגנציה של ילדיו? ובכן כל המחקרים מורים על כך ששילוב בין גנטיקה (תכונות ויכולות מולדות) ובין סביבה (פעולות שאנחנו יכולים לעשות בכדי לעודד למידה נכונה) הוא שיקבע את הרמה השכלית של הקטנטנים.
אם תתבוננו על האופן שבו ילדים בגיל הרך מבינים את העולם תראו הבדלים מהותיים בין החשיבה שלהם לזו של המבוגרים, גם כי הידע שעומד לרשותם מוגבל וגם משום אי בשלות תהליכי החשיבה ואיכותה. יש מספר שלבים במהלך ההתפתחות שחשוב לתת לכל אחד מהם מענה:
סביב גיל שנה וחצי
התינוק יכול לבצע פעולות על עצם שאינו נוכח פיזית, כלומר לדמיין תוצאות של פעולות. הוא גם יכול ליצור סמלים ולצרף אותם. זו אופרציה מחשבתית ראשונית שאם נטפח אותה הוא ישכלל יכולות מורכבות מהר יותר.
מגיל שנתיים עד ארבע
הוא כבר יוכל לבצע פעולות ראשוניות, וללמוד חוקיות (פעולה ותוצאה). במקביל, מתפתחת השפה, שגם היא אמצעי ליצירת סמלים. זה שלב מצוין להתחיל ללמד אותם מספרים, אותיות, להקריא ספרים ולהרגיל לשימוש בחפצים שימושיים ופיתוח יכולות תכנון וחשיבה באמצעות לומדות
ארבע עד חמש
אין הבדל מובהק אצל ילדים בין דמיון ומציאות. הם מאד מתבססים על שימוש בחוש ובאינטואיציה, הדמיון עשיר מאד והילד בוחר מהי המציאות שירצה להאמין לה. לכן בגיל הזה כל עולם המשחקים פורה ונמצא בשיאו. זה שלב מצוין למשחקי תפקידים משותפים איתכם ההורים, משחקים יחידניים וגם שימוש בלומדות או מערכות ממוחשבות מותאמות גיל.
בגיל שש
מתפתחת התבוננות אובייקטיבית, פחות אגוצנטרית והבחנה בין טוב לרע, בין דמיון למציאות ומתפתחת ביקורת עצמית וגם כלפי הסביבה. התפתחות השפה מאד תורמת לכך. משום הסיבות הנ"ל, רק בגיל זה מתחילים לשלב אותם במערכת בית ספרית. מומלץ בשלב זה לעבוד איתם המון על שפה, קריאה, מספרים, חשבון בסיסי.
כללי אצבע:
1. יש חשיבות רבה לתיווך, ולנוכחות של מבוגר שילווה את תהליך הלמידה של הילד, יסביר, ידבר, יהיה מודל לחיקוי, יעודד ויתמוך בתהליך הלמידה של הילד.
2. להתייחס בכבוד וללא לעג.
3. להתאים את הציפיות ליכולות של הילד.
4. לעודד סקרנות, שאילת שאלות, ומתן תשובות מתאימות עד כמה שניתן.
5. לאפשר מגוון של התנסויות, חזרות ומשחקי תפקידים.
6. לטפח את השפה ככלי חשיבה: מיון, הכללה, הפשטה, יוצאי דופן, הפכים.
7. לטפח את המשחק והדמיון ככלים לחשיבה.
8. לתמוך בהישגים.
9. לא לפחד ממסכים – אין הכוונה לתת להם לבלות שעות מול תכניות טלוויזיה או מול משחקים דלים ברשת ללא בקרה אלא לאפשר להם מגע ראשוני עם לומדות מותאמות גיל ומערכות אינטרנטיות סגורות ומבוקרות אשר יעשירו את המיומנויות הקוגניטיביות ויאפשרו לה ליהנות ממשחק אך בו זמנית לשכלל את כישוריהם ויכולותיהם הקוגניטיביות.
10. הכי חשוב לחייך 🙂